פסק-דין בתיק ב"ל 3311-09

רקע כללי

1.    ביום 23.12.08 דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 23.7.08.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.    במסגרת התביעה שהגיש לביה"ד ביום 3.6.09 טען התובע לאירוע תאונתי שגרם לפגימה בכתפו. לחילופין, טען כי הפגימה בכתף הינה בגדר מחלת מקצוע וכי יש להכיר בה בהתאם לתורת המיקרו-טראומה.

3.    גרסת התובע בתצהירו ביחס לתנאי עבודתו היתה, כדלקמן:

התובע עובד כחרט וכמנהל עבודה במפעל השייך לחברת יצחק פסקריו ושות' משאבות מים בע"מ (להלן: "המפעל").

התובע החל עבודתו במפעל בשנת 1969, עת היה המפעל בבעלותו. המפעל נמכר לצד שלישי בשנת 2002 לערך, אז החל התובע לעבוד בו כשכיר.

לדברי התובע, במסגרת תפקידו הוא נדרש להרים ולשאת משאות כבדים כגון חלקי משאבות מים, מוטות ברזל כבדים באורך של 3 מ' (במשקל הנע בין 10-40 ק"ג). לגרסתו, הרמת המוטות נדרשה על מנת להניחם על גבי המחרטה באמצעותה עיבד את המוטות. כן העיד כי את המשאות הכבדים הוא הרים לבד ולעיתים נעזר בפועל נוסף או במנוף כדי לשנע את המשא ממקום למקום.

עוד הוא ציין כי פעילות הרמת המוטות נעשתה מספר רב של פעמים במהלך היום ובתדירות יומיומית. בנוסף העיד כי הוא נהג להרים חפצים באופן בו ידיו משולבות ו/או אוחזות במשא כלפי מטה ובמרפקים ישרים כך שרוב משקלו של  המשא היה מוטל על כתפיו.

4.    לדברי התובע, החל מחודש 6/08 הוא החל לסבול מכאבים בכתף הנובעים מעבודתו.

5.    עוד העיד התובע כי ביום 23.7.08 בשעה 14:00 לערך ובמהלך העבודה הוא הרים יחד עם עובד נוסף מוט ברזל ששקל למעלה מ- 30 ק"ג על מנת להביאו למחרטה. נשיאת המוט היתה באופן בו התובע הלך כשפניו מופנות כנגד כיוון ההליכה וזאת לצורך הובלת מוט יחד עם עובד אחר.  לגרסתו במהלך הובלת המוט הוא נתקל בחלק שהיה מוטל על הרצפה, נעצר לפני המחרטה, אולם העובד הנוסף לא שם ליבו והמשיך תנועתו קדימה. כתוצאה מכך ידיו נדחפו לאחור בתנועה חדה והוא קיבל מכה חזקה מן המחרטה בכתף ימין ונפל עליה כאשר כל כובד גופו והמוט אותו אחז הוטל על כתפו הימנית.

הכרעה

נקדים אחרית לראשית ונציין כי אנו סבורים שהתובע לא השכיל לבסס תשתית עובדתית משכנעת על פי תורת המיקרו-טראומה המצדיקה מינויו של מומחה רפואי ואף לא השכיל לשכנענו בקיומו של ארוע תאונתי, וזאת כפי שיפורט מיד להלן:

6.    אשר לסוגית המיקרו-טראומה יאמר - כי גם אם נקבל את גרסתו של התובע כדברי אמת, הרי שאין בדבריו כדי להקים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרו-טראומה היות והתובע אינו מתאר רצף של פעולות חוזרות ונשנות, אלא הרמת משאות מעת לעת, תוך הסתייעות באחר או במנוף ושעה שעיקר עבודתו מתבצעת מול עבודת החריטה.

משמע - עבודתו של התובע כחרט כרוכה בביצוע פעולות שונות, ובכלל אלה - פעולות של חריטה והרמת המוט בתנוחות שונות - כאשר ככל שהתובע מבצע פעולות של הרמה, הרי שאין הן מתבצעות ברצף תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות אלא במקוטע.

מעבר לכך יאמר - כי תצהירו של התובע בכל הנוגע לתשתית העובדתית אינו מפורט כראוי, התובע מציין בתצהירו כי חלק מפעולות ההרמה מבוצע באמצעות מנוף המצוי מן הסתם במקום העבודה, אולם אינו מסביר מדוע אין מבוצעות מרבית הפעולות הללו באמצעות מנוף ומדוע יש צורך בהרמה ונשיאה ידנית של מוטות לעבר מכונת החריטה.

התובע אף אינו מסביר איזה אחוז מתוך פעולות ההרמה הנדרשות לצורך ביצוע חריטה מתבצע בסיוע המנוף ואיזה אחוז מתבצע באופן ידני.

גם בתצהירו של העד הנוסף מטעם התובע - מר מוחמד עסאף אשר רכש את המפעל מן התובע בשנת 2001 לא מצאנו התייחסות לפרטים החסרים כאמור.

7.    אשר לטענת התובע לגבי הארוע התאונתי הנטען מיום 23.7.08 - הרי שגם בהקשר זה לא השכיל התובע לשכנענו בקיומו של ארוע כאמור, וזאת מהטעמים כדלקמן: